מפר ד"ס התורה ומ דה החסי דות ע ל התורה אמרות טהורות. אמירה appleעימה ע לי יח ברא ית

Átírás

1 מפר ד"ס התורה ומ דה החסי דות ע ל התורה אמרות טהורות אמירה appleעימה ע לי יח ברא ית appleערך ויצא לאור בסייעתא ד מיא ע"י מערכת "ע לים לתרופה" אappleטווערפען ערב רא ה appleה ת ע"ט לפ"

2 שוין דא צו באקומען אין די ספרים סטארס אין נא יארק 833 עמודים אויף ספר בראשית מפר ד"ס התורה ומ דה החסי דות כ ל הזכויות שמורות נערך ויצא לאור בסייעתא דשמיא ע"י מערכת "ע לים לתרופה" שע ל י די מכון "אור הצפון" דחסי די בע לזא אנטווערפען יע"א כתובת המערכת:

3 נח - אמרות טהורות פרשת נח úåøåäè úåøîà הצדיק פוסל מעשיו הראשונים - אף הטובים 'åâå äéä íéîz écö Léà çð Ÿ çð Ÿ úãìbz Ÿ älà.(è,å) אפשר àöî çðå" :zncewd dyxtd seql weqtd zekinq fnx jxca yxtl úåãìåú äìà" :j`id yxtne,'dipira og `evnl xacdlwe gpy -"'äéðéòáïç ici lr,yexit - (b,l x"xa) mipey`xd z` lqet 'dl`' xn`py mewn lk - "çð.z"iyd z` cearl cinz siqeie mipey`xd eiyrn leqtiy df "וכדי ùéà çð' :xn` dfl,mipey`xd mirxd eiyrn wx leqtiy xn`z `ly did ok it lr s`,eini lk minz wicv didy s`,yexit,'ebe 'äéä íéîú éãö df zngn,jxazi ezlecb xzei cinz oiady zngn mipey`xd eiyrn z` lqet."og `vn È Ì (וראה להלן עוד כדברים האלה - וביתר ביאור - מספה"ק 'ישמח ישראל') "תולדותיהם של צדיקים " - גם הם "מעשים טובים ",øçà øáã" :ì"æ é"ùøéôáå.(è,å) 'åâå écö Léà çð Ÿ çð Ÿ úãìbz Ÿ älà."íéáåè íéùòî íé éãö ìù íäéúåãìåú ø éòù êãîìì נראה 'qn seq,'xey xeka' eiyecga) r"if'øåù úåàåáú'ä lra yxity jxc lr yxtl yi ik,epiide,"clepd z` d`exd mkg edfi`" :(.al cinz) l"f mxne` (.pw zay,dclez `id qrkde,a` ied eteb - dxf dcear oer oebk,'zeclez' yie 'zea`' lka oke,"dxf dcear caer el`k qrekd lk" :(:fk `"g w"def) l"fg exn`y enk z` d`exd mkg edfi`" :exn` jkle.zeclez yie zea` yi dxezay dyrz `l עה

4 נח - אמרות טהורות.y"eri,zea`d on clepy dn d`exy - "ãìåðä וזהו : xwiry" mipepia ik,xnelk,"miaeh miyrn - miwicv ly mdizeclez,'zeclez'd lr mixdfp mpi` j`,miaeh miyrn eidiy 'zea`'a wx milczyn."miaeh miyrn" inp ied mdly zeclezd s` - "miwicv ly íäéúåãìåú" la` הוא oiprl `ly,"did minz wicv yi` gp gp úåãìåú dl`" :aezkd xn`y.wicv did 'zeclez'da mb `l`,wicv did cal 'zea`'d  ÓÎÁ (עמ' נו ( "איש צדיק תמים" - אף שיש דורשין אותו לגנאי ùé" :é"ùøáå.(è,å) åéúøãa ŸŸ äéä íéîz écö Léà çð Ÿ çð Ÿ úãìbz Ÿ älà.'åëå "éàðâì åúåà ïéùøåãù ùéå 'åëå çáùì ïéùøåã åðéúåáøî לכאורה devn`ld,gayl eze`yexclyiyki`pbleze`yexcldnldyw.(e,` zea`) zekf skl mc`d lk z` oecl ונראה, zexedl `l`,wicvd z` zepbl e"g i`pbl eze` miyxecd zpeek oi`c yi xekrd eplky itl xy` xecd wicva `caer efi` minrtl mi`ex m`y epl e"g mbt minrtl m` s` ik,eixg` xdxdl e"g df lk mr,i`pbl eze` yexcl mr (k,f zldw) "`hgi `le aeh dyri xy` ux`a wicv oi` mc` ik",xac dfi`a yxityenk,i`pbleze`yexclyiys`gpmbixdy,e`hgowizi`ceeadflk."minz wicv yi` gp" eilr cirn aezkd df lk mr,i"yx Ó, ÚÈÏ בלענדוב לבני דורו היה נח נחשב כ"תמים " ושוטה והקב"ה העיד "כי אותך ראיתי צדיק" 'åâå äéä íéîz écö Léà çð Ÿ çð Ÿ úãìbz Ÿ älà.(è,å) `ly dxen'minz' oeyly l"fï"áîølyekxcitlr'íéîú' "יש zln yxtl enke,xac mey oiane rcei epi`y mz yi`k zeidl `l`,'d ikxc lr likydl עו

5 נח - אמרות טהורות,dheyk mdipira aygp epizea` ekldy 'd ikxca jledy in d"era epxecay mibirlneid exec ipa lk"ik,(f,l x"xa yxcna `zi`ck) "execa gp f` aygpdidok ik.mlerl lean `eaiy xne`e daiz dyer df dhey e`x :eiyrn lre eilr `ed ik,dpy mixyre d`n ynn daiz oipaa weqrl jixv did `ly wtq izla qepkldaiz lean ly onfd iptl dpy mixyre d`n dpeadidy `l`,ohwoipa didmeie meilk `l`,`eai izn onfdelxn` `l d"awde,leand `eaiykda dpy mixyre d`n ok mb exec ipal xn` oke,onfd `ed eiykr envra ayeg brll mdipira aygp dide gpl lecb oeiqip dide,mlerl lean `eaiy zecinza dfd oeiqpd ici lre,dheyk mdipira aygp mdikxcn zeyixt cvn mb,qlwe."...milecb miwicv dyrnl,milecb miyrn mpi` elit` z"iyd iptl eiyrn eaygp וזה epi`y mz yi`,minzk edeayg exec ipay"eizexeca didíéîú":xn`y `le,"dfd xeca iptl éãö izi`x jze` ik" :(`,f oldl) 'd xn` la`,xac oian.wicv m` ik exec ipa lv` aygpy itk mz did `l 'd ipira ik 'minz' xn` ÙÂÒ Ì Á נח דרש את עצמו לגנאי - וזה שבחו åúåà íéùøåã åðéúåáøî ùé" :é"ùøéô.(è.å) åéúøãaäéäíéîz écöléà ŸŸ.'åëå "éàðâì åúåà íéùøåãù ùéå,'åëå çáùì לכאורה.gayl eyxecl xyt`y xg`n,i`pbl eyxci dnl `ltii "אכן gp ly egaye eaeh yxec cg`e cg` lke,zn` mdipyc xnel yi mdxa` ly execa did eli` oky lknc,eheytk `ed dpey`x dyxcl.wicvd dcirdy gayd xwiry,xnel dvex,'i`pbl oiyxec yi'de.z`y xzia wicv did zeikfe ezwcve ezcear lke,melkl eipira aygp did `ly df `ed eilr dxezd,miryxmdy,dfdxeca:ealaxn`ik,eipiraaygpjklkdid`ldyrxy` jkle,mirxd mdiyrn d`ex z"iyd ik,ixec iyp` cbp wicvl aygp ip` f` mdxa` enk miwicv ly xeca iziid eli` la`,mdicbp wicvl ize` aygn mdizewcve mdiyrn cbp dne`nle melkl aygp izewcve iiyrn eid `l dnecke eilr dcirdy gayd xwir edfe.melk iziyr `l oiicr ik,miwicvd mze` ly ok xaeq did gpy,xnel dvx,'åéúåøåãá äéä íéîú éãö' :dyecwd epzxez עז

6 נח - אמרות טהורות zecceazdd xwir ik",azk `ede,'zi eil` eal caryie eiwl`l eytpe egex `xeadl zg` dpeeka mlek cgi xy` dyecw dlecb dcr didz m` elit` `ed aezkdyexitdfaxne`e.mlerayzecceazdlknaeygxzeidfdidzif`,'zi yxtzz "cgi" zlin,"ãçé mb mig` zay mirp dne aeh dn" :(`,blw mildz) z`fe,zecicaa epiid,cegiia cg` lke,eicgi mlek miayei eidiy,cegii oiprn.eicgi miyp` - "íëìåë miig mkiwl` 'da miwacd mz`e",dlernd dcind והנה, 'dl eytp cceazd mewn lkne,mdnr milyde exec jeza didyk gp xg`e,"äæä øåãá iptl wicv izi`x jze` ik" :xn`py dfe,minz wicv dide oira d`xp ixd,`hg mewn lkne ynn ccea dide,`edd xecd lk znyk jk.l"pd 'zeaald zaeg'a azky enk Â Ó להחת"ס זי"ע [וראה מה שהבאנו לעיל 'ÌÈ Á ÙÒ'Ó (פרק סו אות לב), שמפרש "את האלקים התהלך נח" - שזאת היתה מעלתו שהתבודד בתוך חברת בני אדם, עי"ש] על האדם לזכך גופו לדרגת נשמתו íl éìäàa ïkléå Ÿ úôéì íé ìà Ÿ zôé.(æë,è) "הנה, iwl` wlg eaxwa ozip mbe,raha inybd dfd mlera `xap cg` lk wlg enk xi`iy iptebd wlg jkfl jixve,minyn dlev`d dnypd,lrnn."ipgexd וזהו z` mc`d dtiiy - 'rahd' `ixhniba 'midl-`' - "íéäì à úôé" :fnxd,ipgexd ewlg enk zexidae iteia-"úôéìf`e didiy cr,raha `xapy iptebd wlg."íù éìäàá ïåëùéå" Ú Ó (עעו"ש) "וישכון באהלי שם " - גם בהיותם בגלות Bîì ãár ïrðë éäéå íl éìäàa ïkléå Ÿ úôéì íé ìà Ÿ zôé.(æë,è) יש.'my izaa' `le "my ild`a" xn`p dnl wcwcl "awri êéìäà eaeh dn" weqtd lr (:dw oixcdpq) l"fg zyxc it lr ayei" weqtd lr oke ;y"ir,zeyxcn izae zeiqpk iza lr i`wc - ונראה קג (d,ck xacna)

7 נח - אמרות טהורות oiadl jixve,"xar ly eld`e my ly eld`" :l"f i"yxit (fk,dk oldl) "íéìäà weqtd lr i"yxity oiprke,i`xr okyn lr dxeny,'ìäà' myae`xwpok`dnl zexacna zenda irexl oey`xd did `ed" - (k,c lirl) "dpwne ld` ayei ia`"."o`k ycege o`k yceg mild` ayeie וי"ל, erawiy laaay zeyxcn izae zeiqpk iza oicizr" :(.hk dlibn) `zi`c erawiie elhlehiy oeik,'ld`' mya e`xwp dti ok` ok m`e,"l`xyi ux`a :o`k yxit i"yx `dc,"my ild`a" -ìäà oeyl o`k hwp okle.l`xyi ux`a itle,"orpk ipan micar mdl exkni,my ipa elbiyn s`" - "car orpk idie","my éìäàá oekyie" :xn` okl,zelbd onf lr mb xacn weqtdy xg`n,df elkei dxezd cenil zekfa ik,laaay my ly zeyxcn izae zeiqpk iza epiid idie",zelbd inia,mznc` lr miiexy eidi `ly zra mb orpk lr xabzdl."enl car orpk Ú"ÈÊ ÊÏÚ Ó "È Ó Ô Ó "Î מעשיו הטובים של האדם גם הם המה רק בעזר ממעל ãéö øaâ Ÿ äéä àeä.õøàa øab Ÿ úbéäì ìçä àeä ãøîð Ÿ úà ãìé Leëå.(è ç,é)'ä éðôì ãéö øbab ãøîðk Ÿ øîàé ïk ìr 'ä éðôì איתא :eicinlzl miwicvd on cg` xn`y" (g"t daeyzd xry) 'úåááìä úáåç'á exn`.oerd on lecb `edy dnn mkilr cgtn iziid,oer mkl did `l eli` oer mdl did `l eli`y,epiide."ze`bd mdl xn`.oerd on lecb edne :el lk ik,ze`ibd zcn `ide,lkn drexbd `idy zg` dxiarn `xiizn did,llk.(:c dheq) dlilg dxf dcear caer eli`k d`bznd ואמנם, elit` ik,ze`bzdl el oi`,mleray miaeh miyrn lk mc` dyri d`bzn m`e (:l oiyeciw) ellekioi`exferd"awd`lnl`e,jxaziez`n`edlkd lr xabzd cal ezxigaae epevxae,el dyr eci mvere egky,eytpa dncne dnle dn lr ok m`,dyerd `ed z"iydy rcei m`e,xwira xtek ied,exvi.d`bzn dn" 'øîàé' והנה, 'ùåë' l"fg eyxcy enk,miaeh miyrn lra lr fnex "eiyrna dpeyn le`y s`,exera dpeyn iyek (:fh w"en) zaize.(i"yx."xenb wicv"-) קד

8 נח - אמרות טהורות,my i"yxae) "meid êøéîàä 'de" :(gi,ek mixac) aezkd oeyln,zex`tzd oeyl `id.("zx`tz oeyl `ede...jxin`de zxn`d" :fi וזהו dyrpeclep mc`dlymiaehdeiyrnn-"cexnp z`cliùåëå":fnxd eli`k d`bznd ik,d`bzi m`,epiide,y"zi ea cexnl `aiy,dlilg,minrtl el dncpy zngn,epiid,"õøàá øåáâ úåéäì ìçä àåä" :edfe.dxf dcear caer did `ed",jxazi ezxfr zngn `le,exvi lr xeab zeidl ligzd egka `edy,ycewn exfr el glypy mcew,xeabd `edy el dncpy,"'d iptl civ xeab aygp ef zex`tzday,xnel dvx,"cexnpk øîàé ok lr".`wiic 'ä éðôì edfe iptl civ xeab `ed ik ezrca dlry ori,dlilg 'zi ea cxn eli`k - cexnpk."elaehf`e,zn`d`edik,depraenvrwifgdl`edxwirdz`fl",l"pk,'d ÌÚÂ È Ó חכמה - רק כשהיראה קודמת לה.(à,àé)'åâå úçà äôn õøàä ìë éäéå "בענין wx mikynp eid leand xecy,mdipia yxtdd,dbltde leand xec `le ezeni' (`k,c aei`) xn`py enk,ixnbl eca`p okle,sebde zeinybd xg` zngn,dpen`a ewifgd `le,i`cn xzei oinkgzn eid dbltd xece.'dnkga mdl didy,'ek 'ãçà íò ïä' (e weqt) aizkc,ytpe lkya `hgd dide,dnkgd zea`) epipyyenk,'dz`xiaielzdnkgdlkzn`ae.ycewdoeylezecg`dgk 'a l`xyi ipaa x`yp el` 'a lre.'ek 'eznkgl zncew e`hg z`xiy lk' (h,b,ixnbl sebd xg` jynp zeidl `ly `ed epixyaa mzgy dlind ze`,zeze`."lkydednkgdlkjxazieil`lhalexywzdl`edycewzayeoilitzze`e Ù Ó (תרמ"ה ( שם האיש מורה על התכלית אותה צריך לבצע בעולם.(àë,é)'åâå àeä íb ãlé ª ílìe "כתיב lirl) zekxac `nw wxt `xnba [`zi`]e,"eny `ed dig ytp" :(hi,c d"awdledeixycecdpnn`viymylr'zex'dny`xwpdnl-mixb`nyc (:f).zegayze zexiya קה

9 נח - אמרות טהורות נמצא `ivedl jixv dfle,zeipgex zpigaa ezeki`e ezedn lr dxen yi`d my "àåä íâ ãìåé íùìå :dfe,dxen enyy dn itl,ielibd lretd l` gkn envr ciledy epiidc,enya fnxpy zilkzd z` eizelertae eiyrna milydy,xnelk-.`xwp dilry enyl m`zda miaeh miyrn daxde Ï ËÈÈ (פר ' במדבר אות ח ( - ששמע מפי דודו הגה"ק רבי È' ˆÈ ÈÂÂÓ Â ÈÏ זי"ע בעל ה 'ארי' דבי עילאי' הצדיק משפיע על הנלווים לו מגודל ענותנותו ושפלותו Búlk éøn úàå Bða ïa ïøä ïa èbì úàå Bða íøáà úà çøz çwiå.(àì,àé) íécnk øeàî ízà eàöiå Bða íøáà úlà.'åúà e`vie' :e`,'mz` יש àöéå' :xnel el didy,weqtd oeyla wiicl ולכאורה zelbzd dzid xak,micyk xe` ly qpd ixg` dpdc,yxtl yi aezkdxn`ji`okm`e,mleklrcgtedni`dltpemleramdxa`lyezyecw ripkd ezepzeepr lcebay `l`,gweld `ede xwird `ed eli`k,'ebe"çøúgwie" la`,mze`gwel`edeli`k,"çøú gwie":aizk jkle,gxz iptl mdxa` envr mzkild xwire,eil` mnvr eripkd mde,mdxa` zyecwn eyibxd hele ezy` ixy mz` e`vi hele dxyy,epiid,"íúàåàöéå" :aizk jkl,mdxa` mr zkll did xn` `l`,gxz lr i`wc drhp `ly,åúà xn`p `l jkle,gxze mdxa` mr - mb e`viy xnel jxved,"gxz gwie" xn`py itle,mdxa` z` lelkl "íúà".mdxa` mr did mzkild xwir mewn lkne,ez` אלא,"ixye hel mr mxa`e gxz e`vie,'mz` e`vie'" :yxit l"f i"yxy eil` mieelpd lr mb rityn ezepzeeprlceba wicvdik,dfa fnxp eyexit itle mxb df,ixye hel iptl envr ripkd mdxa`y itl,jkle,gex zeltye drpkd ly ezyecw ici lr gxzy epiid,"íúà e`vie" :edfe,mdiptl rpkp gxz mby.mz` `vie mdiptl `ed mb envr ripkd mdxa` Ó קו

10 נח - אמירה נעימה אמירה נעימה דרתיו ŸŸ את Ÿ האלקים א ה Ÿ לדת Ÿ נח Ÿ נח אי צ יק מים היה התה Ÿ נח (ו, ט.( יש לפרש בדרך רמז על פי מה שאמרו חז "ל במדרש, בן נ"ח שנים היה אברהם כשמת נח ("והסימן הוא, ואברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח". לשון ה'אבן עזרא ' בפסוק ח), דוק ותשכח. והנה זה היה עיקר פריו ותולדותיו של נח שזכה לראות את אברהם מיוצאי חלציו, ואז נסתלק נח מן העולם והתהלך את האלקים במנוחה עליונה, אחר שראה שהעמיד אור עולם. וזה מרומז בפסוק : "אלה תולדות נח " רצה לומר עיקר תולדותיו היה "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" - איש צדיק תמים הידוע ומפורסם, הוא אברהם אבינו ע"ה, אשר נאמר עליו (להלן יז, א ( 'התהלך לפני והיה תמים ', אותו הצדיק היה נ"ח שנים בדורותיו של זה הנח, בזמנו וחיותו של נח, ואז אחר שראה זה הצדיק מיוצאי חלציו, חתם סופר אז "את האלקים התהלך נח " לעלמא דקשוט שבע כל טוב. יש א ה Ÿ לדת Ÿ נח וגו ' את Ÿ האלקים התה Ÿ נח (ו, ט.( ומתרגם אונקלוס: "בדחלתא דה' הליך נח " (-ביראת ה' הלך נח). להבין היכן מרומז כאן בפסוק יראת ה'. ויש לומר כי "את האלקים התהלך נח " פירושו שקיים נח "שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהלים טז, ח), ובאשר הלך היה תמיד אלקים לנגד עיניו, וכמו שכתב הרמ"א (או"ח סימן א סעיף א ( שהוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים, ומסיים שם : "כשישים אדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו וכו ' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת". וזו כוונת המתרגם: "בדחלתא דה' הליך נח ", כי על ידי שקיים "שויתי ה'" היתה ישמח משה שורה עליו תמיד יראת ה'. דרתיו ŸŸ את Ÿ האלקים א ה Ÿ לדת Ÿ נח Ÿ נח אי צ יק מים היה התה Ÿ נח (ו, ט ). פירש "י: "יש מרבותינו דורשין לשבח וכו' ויש קז

11 נח - אמירה נעימה שדורשין אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום ". יש לפרש דפליגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבי נחמיה בפרק הזורק (שבת צח :) בפסוק (שמות כו, כד ( "ויחדו יהיו תëים על ראשו", דלמאן דאמר שהקרשים במשכן היו עוביין אמה מלמטה ואמה מלמעלה, וסבירא ליה 'תמים ' כמשמעו, הכי נמי "צדיק תמים " - כמשמעו, ולאידך דאמר שהקרשים מלמטה עוביין אמה ולמעלה כלין והולכין עד נכרתä " (יהושע ג, טז ( - כאצבע, דסבירא ליה "ויחדיו יהיו תמים " - תמים מלשון äëô" אם כן הכי נמי הפירוש "איש צדיק תמים היה בדורותיו ", דהיינו שהיה בצדקתו כלה והולך בדורותיו, כי אברהם כבר נולד בסוף דורותיו, כי כשמת נח היה אברהם אבינו בן נ"ח שנה (ראה 'אבן עזרא ' פסוק ח), ואז כבר כלה והלך צדקו, כי בדורו של אברהם לא ערוגת הבושם היה נחשב לכלום. דרתיו ŸŸ (ו, ט ). Ÿ נח אי צ יק מים היה להלן כשדיבר הקב "ה אל נח אמר לו : "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" א ), ולא אמר 'צדיק תמים ' (עי"ש בפירש "י ). (ז, וי"ל, דהנה נח היה חי בדור המבול ובדור הפלגה, ודור המבול - עיקר חטאם היה בגזל ועריות, חטאים אשר כל הנזהר מהם הוא, כנודע, בבחינת 'צדיק', אמנם דור (להלן יא, ד ): "ונעשה לנו שם" ד, ומי שמתרחק מחקירות הפלגה היו אפיקורסים, שאמרו ומאמין בה', הריהו בגדר 'תמים'. "צדיק כששבחה התורה הקדושה את נח, שהיה בשני דורות אלו, אמרה : ולכן, תמים היה בדורותיו", היינו, בדור המבול היה בבחינת 'צדיק', ובדור הפלגה בבחינת 'תמים'. אמנם כשדיבר הקב"ה אל נח בעת עשיית התיבה, אמר לו : "כי אותך ראיתי הזה" - בדור המבול, כאמור. לפני בדור צדיק (פר ' האזינו ( בשם ספר 'אורים גדולים ' להגאון הספרדי מוהר "י זאבי ז"ל שמביאו כלי חמדה להרחיד"א - בפרשתנו אות ז - בשם הב"י, ז"ל (וכן הובא ב 'פני דוד ' בשם מרן ה 'בית יוסף' ועעו "ש למה הכופר בעבודה זרה הוא בגדר 'תמים ') ד. ראה סנהדרין (קט.): "תניא, רבי נתן אומר, כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו, כתיב הכא 'נעשה לנו שם' וכתיב התם 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים". קח

12 נח - אמירה נעימה דרתיו ŸŸ את Ÿ האלקים התה Ÿ נח (ו, ט.( Ÿ נח אי צ יק מים היה איתא בגמרא (ע"ז ו.) "תמים בדרכיו צדיק במעשיו ", ופירש רש "י: "תמים בדרכיו - עניו ושפל רוח" וכו'. ולפי זה יבא על נכון המשך הפסוק, כי הנה "כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם" (סוטה ה.), והוא ההיפך ממה שכתוב אצל העניו (ישעי' נז, טו ): "אשכון ואת דכא" וגו '. וזהו: "את האלקים התהלך נח ", כי איתא (בר "ר יט, ז ( שכאשר חטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, וכשחטא קין נסתלקה לשני, דור אנוש - לשלישי, דור המבול - לרביעי וכו', עי "ש. כי עיקר חטא דור המבול היה מחמת שנתגאו בשביל רוב טובה שהשפיע להם הקב"ה (סנהדרין קח.), אבל נח התהלך את האלקים, מצד "אשכון ישמח משה ואת דכא". דרתיו ŸŸ וגו'. ו לד Ÿ נח א ה Ÿ לדת Ÿ נח Ÿ נח אי צ יק מים היה ל ה Ÿ בנים וגו' (ו, ט -י). פירש"י: "ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום", ולכן דרשינן לגנאי, לפי דאיתא בזוהר הק' (ח"א קו.) שנח לא התפלל על בני דורו, כמו שאברהם התפלל בעד סדום ועמורה. אמנם נראה לפרש שבא להמליץ בעד נח שידע בנבואה שלא תועיל תפלתו, מאחר שהיו בדורו רק שמונה צדיקים, הוא ושלושת בניו ונשיהם, וכמו שכתב רש"י ז"ל על הפסוק (להלן יח, לב) "אולי ימצאון שם עשרה" שעל פחות לא ביקש אברהם, כי אמר דור המבול היו שמונה, נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורן וכו' (עי' זוה"ק בפרשתנו סז:). וזאת היא סמיכות הפסוקים, שאמר (לעיל בפסוק ח): "ונח מצא חן בעיני ה '", והוקשה לו, כיון שמצא חן למה לא התפלל על דורו, כמו שהתפלל אברהם. לזה אמר: "אלה תולדות נח וגו'. ויולד נח שלשה בנים " בלבד, ואם כן לא היו בכללם כי אם שמונה ברכת שמואל צדיקים, ולכן לא היה בידו להציל את בני דורו. (יג): ו לא הארץ חמס (ו, יא ). ו חת הארץ לפני Ÿ האלקים פירש רש "י: "ותשחת - לשון ערוה וכו'. ותמלא הארץ חמס - גזל". ולהלן בפסוק "ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם ". פירש קט

13 נח - אמירה נעימה רש "י : "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". וכבר תמהו הכל, למה לא נחתם דינם אלא על הגזל. ויש לומר, דהנה רבותינו ז "ל אמרו (ב"ק עט:) "מפני מה החמירה תורה בגנב כפל ד ' וה '. רש "י ( יותר מבגזלן. [כי] זה (-הגזלן) השוה כבוד עבד לכבוד קונו אדם כדרך שלא ירא מהקב"ה ( וזה (-הגנב) לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו יותר מקונו, שהוא ירא מבני אדם, ומעין של מעלה לא נזהר. רש"י שם)" וכו ', עי"ש. (-לשלם (-שלא ירא מבני (-אלא כיבד את העבד ברם, על כל פנים יש בו בגנב איזו מדה טובה, שאין כל כך חילול השם במה שעושה בסתר. ואמנם אם זה העושה בסתר עושה אחר כך דבר שאינו חושש בו על חילול השם, אזי ודאי נענש גם על הראשונות. וזהו שאמר הכתוב: "ותשחת הארץ (-לשון ערוה ( לפני האלקים " - דייקא, זה חטא שהוא בסתר, ואחרי כן: "ותמלא הארץ חמס" - בגלוי, ולכן רק אז: "ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם " - בפרהסיא, ופירש "י: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל", אבל לעולם נענשו גם על גילוי עריות שבצנעה. הג"ר ישראל משה זצ"ל אב"ד קארניק (הובא בספר 'טללי אורות') מלאה הארץ חמס Ÿ ו אמר Ÿ אלקים Ÿ לנח קץ ל ר א לפני י וגו' (ו, יג ). פירש "י: "קץ כל בשר, כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים ". לכאורה ייפלא, הלא כאן לא נהרגו הטובים, שהרי נשארו נח ובניו ; עוד יש להבין במה שהביא רש "י בהמשך: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל", ומשמע שכבר היה גמר דינם על הגזל, ומנלן זאת. אכן הוא הדבר, שהוקשה לרש "י הקושיא בראשונה, מאחר שחטאו בעבירות החמורות, אזי מהראוי היה שתבא אנדרלמוסיא וייהרגו טובים ורעים, ולא כן היה כאן. ומפרש שעל כך מתרץ הפסוק באמרו : "כי מלאה הארץ חמס" - לשון עבר, שכבר נחתם גזר דינם על הגזל, שזה היה העבירה הראשונה, ומאחר שכבר נגזר דינם על עבירה זו, שוב אין לדונם על עבירות אחרות, כי קיימא לן שקודם גמר דין מי שחייב שתי מיתות נידון בחמורה, אבל לאחר גמר דין אין דנים שוב במיתה האחרת, לכן הואיל שכבר נגמר דינם על הגזל לא תבא אנדרלמוסיא, ולכן "עשה לך תיבת עצי גופר" וגו '. אבני שהם קי

14 נח - עלי שיח אל הרב לשמוע מה שהוא אומר. באו אלי, ושמעתי טענת הבנים, ואמרתי להם: צריכים אתם לשלם, כי לדבריכם שזה קללה, מה היה ל אמר את סיום הפסוק: "ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך ", הלא הייתם צריכים כולכם למות חלילה, ועתה שלא אמר כן מגיע לו שכרו. שלמו לו ונסתלקו... שלשה עולמות (עמ ' קנ. ירושלים, תרצ"ט. כתבי רבי חיים המבורגר ז "ל, נאמן בית הגה "ק הנ"ל. וראה מש"כ שם בעמ' הקודם : "כאשר הייתי המורשה של הרב... שמעתי ממנו הרבה שיחות חולין ומילתא דבדיחותא מה שאירע לו בימיו...".) 8 "והיה לך ולהם לאכלה" "הגאון הצדיק מוהר "ש סופר זצ"ל אב"ד קראקא סיפר שפעם אחת שאל למרן הקדוש מצאנז זי"ע שיאמר לו מה טיבו של השיריים שהחסידים משתוקקים להנות מהם, והשיב לו: היות כי ידוע שבמאכלים יש הרבה 'פסולת', ואינם נותנים כח להאוכלם, רק עיקר הכח שבא להאדם האוכל היא רק חלק המעולה והטוב שבמאכל, והוא הנקרא ניצוצות הק'... והצדיק האוכל בקדושה ובטהרה מתקן כל המאכל ונעשה כולו קודש, והאוכל מזה אפילו רק מעט עושה בו פעולה גדולה לכל ענינים לטוב. ועל פי זה פירש הגאון מקראקא ז"ל - הפסוק (ו, כא) 'ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה' ויש לדקדק על תיבת 'לך ' דהול"ל 'והיה לכם לאכלה', וכן מה שלכאורה קשה תמיהה גדולה היאך משכחת להכין צידה על שנה תמימה לאדם ולבהמות וחיות וכו' [והרמב"ן הפליא בזה וכתב שהיה רק בדרך נס], ולפי האמור, לכן אמר לו השי "ת שהוא יאכל מקודם וממילא על ידי זה יהיה נעשה כל המאכלים שנשאר, מאכל רוחני, שהוא שיריים של הצדיק [ובדבר חשוב נחשב הנשאר לשיריים אף שהוא הרבה מאד. עי ' הגהת יד שאול ביו"ד סי ' מג על המדרש רות], וממילא במשהו אוכל יוכל האוכל לפרנס את עצמו כאילו אכל הרבה מאד. וזהו שאמר: 'והיה לך [מקודם יהיה לך, שנח יאכל מקודם, וממילא גם] ולהם לאכלה'. עד כאן דברי קדשו ודפח"ח". בית פנחס להגאון בעל 'פתחא זוטא ' זצ"ל (וראה בספה "ק 'דעת משה ' - קאזניץ, בפרשתנו עה "פ ואתה קח לך מכל מאכל) 8 "מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים" "שמעתי שהרה"צ ר' יוסל'י מראדוויל זללה"ה, בשבת הראשון שבא אל מרן מרוזין, ובעת אכילת הדגים ראה שמרן הקדוש נוטל מתחלה את העין מראש הדג ואוכל. והתחיל לחשוב בטעמו של דבר, ונפל בדעתו, דהנה ענין מצות אכילת דגים בשבת יש לומר, משום דבמבול כתיב (ז, כב ): 'מכל אשר בחרבה מתו ' ואמרו חז"ל (סנהדרין קח.): 'ולא דגים שבים', והטעם מה שנשתנו דגים משאר בעלי חיים יש לומר, דהנה עונש המבול היה משום שהשחיתו דרכם על הארץ, והבעלי חיים נזדווגו לאינם מינם, והדגים לא השחיתו דרכם. והנה השחתת דרכם - דהיא ענין זנות - קלז

15 נח - עלי שיח נמשך מראות העין, כמאמר חז"ל 'עין רואה והלב חומד' וכו ' (ראה במדב "ר י, ב ). וכיון שלא השחיתו הדגים דרכם לא פגמו בעין. נמצא דהדגים המה מובחר הבעלי חיים. ויום השבת הוא מובחר הימים מכל השבוע, על כן מצוה לאכול בשבת חמדת הימים את הדגים מובחר הבעלי חיים, וזה נמשך מהעין שלא פגמו כנ"ל, על כן מצוה לאכול העין מהדג. וכאשר נגמר הענין הנ"ל במחשבתו, והוא עמד אחורי כסא קדשו, פנה מרן הריזינער את פניו אל הרה"צ הר"י ואמר : יונגערמאן (-אברך) אמת הדבר!". 8 בית ישראל, רוזין "ויסכרו מעינות תהום" וברש "י: "שנשתיירו מהם וכו' כגון חמי טבריה וכיוצא בהן" (והוא בגמ ' סנהדרין קח.). "הרה "ק רבי דוד מדינוב זי"ע היה פעם אחת בעיר מעיינות הרחצה, ובראותו איך האנשים שם בהיותם במקום שאין מכירין, פורקין מעליהם עול התורה והיראה, הרע מאוד בעיניו ונצטער על זה מאוד. ואמר בדרך צחות: חז"ל אמרו שחמי טבריה נשארו מן המבול, ולכאורה טעמא בעי מדוע השאיר השי "ת זכר מן המבול. אמנם, הנה הקב"ה חשש שהדורות הבאים, בסתר לבם יתרעמו ח"ו על השי"ת שעשה משפט קשה כזה לאבד את העולם בבת אחת על ידי המבול, על מה הגיע להם עונש גדול כזה, לכן השאיר הקב"ה את חמי טבריה ומהם מפכין מי מעיינות הרחצה וינהרו שמה אלפי אנשים מכל קצוי הארץ ופנות רחוקות, ובראות מעשיהם איך השחיתו דרכם, יכירו וידעו מעלליהם של אנשי המבול הרעים, ויצדיקו כי כל דרכי ה' משפט ואין עול"... אוצר שיחות צדיקים 8 פושו וסגו פעם בליל שבת קודש, כשחילק כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי "ע שיריים מהדגים, בעת עריכת השלחן הטהור, נתן חלק גם לחסיד אחד ששנים רבות אחר נישואיו עדיין לא נפקד בזרע של קיימא. כשחילק מהבשר, ניגש שוב אותו חסיד לקבל שיריים, אמר לו מרן: הלא כבר קבלת פעם?! הפטיר החסיד: רצוני שהרבי יתן לי ן (-עצם בשפת יודיש, ברמזו לבן זכר)... אמר לו מרן: על "פרו ורבו" מתרגם אונקלוס "פושו וסגו", אם כבר קיבלת פיש (=דג ביודיש) זה מספיק! לאחר מכן נפקד הלה, ונולדו לו שש בנות, ואמנם בן לא היה לו. אור הצפון 8 "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה" פעם אחת נסע רבינו הקדוש [השרף רבי אורי מסטרעליסק זי "ע [ עם אחדים מחסידיו דרך יער עבות, ובאמצע הדרך עמדו הסוסים ולא חפצו ללכת הלאה. הלך הבעל -עגלה לראות מה מפחיד את הסוסים, וראה דוב עומד וחפץ לדלג על הסוסים. התחיל הבעל -עגלה לצעוק. אמר קלח

16 נח - עלי שיח לו רבינו: אל תתיירא, והלך מהעגלה עד סמוך לדוב, והגביה מעט כובעו מעל מצחו ומיד ברח הדוב. אמר רבינו הקדוש להאנשים שהיו אצלו: אל תאמרו שזהו מופת, אינו כן, כי אם כתוב "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה" (ט, ב ( - אם האדם אינו מקלקל צלם אלקים שעליו, אין לו לירא משום חיה. אור עולם (פרק יב. מובא ב 'אמרי קדוש' השלם, ועעו "ש בהע ' ב) 8 שופך דם האדם באדם... "שמעתי מכ "ק מרן אדמו"ר הזקן [רבי יחיאל] זצללה"ה זי"ע מאלכסנדר שמקובל אצלו מרבותיו הק' זצללה "ה שהוא דבר סכנה לקפח פרנסת חבירו. וכן שמעתי מבנו הרה"ק כ"ק מרן אדמו "ר בעל ישמח ישראל זי "ע שאמר בשם הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זצוק"ל, שכתב בפירושו עה"ת (היכל הברכה) בפרשת נח על הכתוב (ט, ו) 'שופך דם האדם באדם דמו ישפך' שזה רמז שהמקפח פרנסת חבירו ושוכר עסק של חבירו ויורד לאומנות חבירו " וכו '. שו"ת עני בן פחמא להגה "ח ר' ישראל ניסן קופערשטאק ז"ל אב"ד מאקאווא (סי' יב. הובא בספר 'אורות רבותינו מאלכסנדר' עמ' נח אות א. ומוסיף שם בהערה: "מעשה נורא שכתב הגה"ח ר ' צבי יחזקאל מיכלזאהן ז "ל - מוועד הרבנים דווארשא, בספרו 'תירוש ויצהר' (סי ' קסה) שסיפר הרה"ק מסקרנביץ זצוק"ל, אשר בימי כ"ק מרן אדמו "ר הזקן מאלכסנדר היה אחד מהחסידים רודף ומקפח פרנסת הרב שבעירו, שלח רביה "ק לקראו אליו, ופתח חומש בפרשת נח, וציוה לו שיגיד אחריו כל תיבה מפסוק 'שופך דם' וגו', והוא קרא לפניו כמו הכהן עם הסוטה, תיבה אחר תיבה ומלה אחר מלה, וציוה עליו במפגיע שיחדל לנהל במחלוקת, אבל כשחזר האיש לעירו, פיתו אותו חבריו הבעלי מחלוקת, והמריבה נמשכה הלאה, ופתאום נחלה האיש הנ"ל, והתחיל להיות רוקק דם, ולא השלים שנתו רח"ל"). 8 "ולשם יולד גם הוא" סיפר הגה"צ מו"ה אברהם יודא הכהן זצ"ל האבד"ק בערעגסאז (-בעל שו"ת 'קול אריה'): פעם אחת נזדמן הרה "ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב לבית הגאון מו"ה רבי מאיר זצ"ל אבד"ק פרעשבורג (-ה'מהר"ם ברבי'), בשעה שהגאון ישב בעמק הלכה באיזה דיבור -תוספות תמוה. כשנכנס הצדיק מבארדיטשוב נתן לו הגאון שלום ושאלו : האם כבודו הנו תלמיד חכם ויודע ללמוד? הצדיק, שליבו היה חלש מחמת רעב וצמא והיה עייף ויגע מטלטול הדרך, השיבו : אילו הייתי יושב במנוחה כמו הרב דפרעשבורג והייתי סועד היום סעודה כמו הרב מפרעשבורג, הייתי גם אני יכול ללמוד... תיכף ומיד ציוה הגאון מפערשבורג שיביאו לפני האורח מעט יין ישן טוב ומיני מתיקה, וביני לביני חזר להתעמק בלימודו, בדברי ה 'תוספות' המוקשים. הרה"ק מבארדיטשוב ישב לפניו שעה ארוכה ולא טעם מאומה. כשהרגיש הגאון שהאורח עדיין לא טעם, תמה ושאלו : למה אינו טועם מר, הלא כל זה הובא בשביל מעלתו? השיב לו הרה "ק: בגמרא הקשו (ברכות לה.): כתוב אחד אומר (תהלים קלט

17 נח - עלי שיח "לה' הארץ ומלואה ", וכתוב אחד א) כד, (שם קטו, טז ( "והארץ נתן לבני אדם"? אומר ותירצו : לא קשיא, כאן קודם ברכה, כאן לאחר ברכה. ואם כן, כל זמן שכבוד תורתו לא יברך על המאכל הזה עדיין לא קנה יוכל ולא שלו, ואינו מהשי "ת החפץ לכבדני בדבר שאינו שלו. מיד בירך הגאון אכל ואח"כ מעט, ושתה מפרעשבורג, ושתה הצדיק. שאל אותו שוב הגאון: האם כבודו יכול ללמוד? והשיב לו : אם אומרים לי דבר תורה אני מבינם, יגיד לי הרב מפרעשבורג איזה דבר תורה. והראה לו הגאון את דברי התוספות התמוהים אשר עמד בהם באין מבין דבר. תיכף פתח הרה "ק בהתלהבות קפיטל כ"ד בתהלים, "לדוד מזמור", עד כי נפל תחת השולחן מרוב דביקות, כמנהגו, ואח"כ קם והגיד להגאון פירוש דברי התוספות. הגאון מהר"מ מפרעשבורג, שראה כי זה אינו מגדר האנושי, אמר להרה "ק: טוב, עתה הנני מכיר גדולת כבוד קדושתו, אך עם כל זה יגיד נא לי מדוע אמר דווקא מזמור הלז שבתהלים? השיב לו הצדיק: כי במזמור זה מרומז שם בעל ה'תוספות' המוקשה, והתפללתי אל ה ' שבעל התוספות יבוא מהיכל העליון ויאמר לי הפשט, ואכן בא ואמר לי. או אז ידע הגאון מפרעשבורג כי איש אלקים קדוש לפניו, וכיבדו מאוד, ודיברו מענין לענין עד שבאו למאמר חז"ל המובא בגמרא (מכות יז :): אמר רבא, דילידא אימיה כרבי שמעון (-"כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון". רש"י ( - תלד, ואם לאו - לא תלד. והוא פליאה, דאם כן לא שבקת חיי לכל בריה. ואמר הרה"ק: כתיב (י, כא) "ולשם י לד גם הוא " - שהוא הוליד את עצמו, כי "אלה תולדות נח - נח " שתולדותיהן של צדיקים מעשים טובים (כמו שפירש"י ), ואם כן הצדיק מוליד את עצמו על ידי מעשיו הטובים, כמו שאמו הרה ויולדת אותו, וזהו : "ולשם יולד גם הוא " - שהוא גם הוליד את עצמו, כאמור. וכן רבי שמעון היה מהתנאים שהתעצמו כל כך במעשיהם הטובים - שנקראו בשם 'לידה ', שהולידו את עצמם. וזהו שאמרו : "דילידא אימיה - כרבי שמעון תלד" - מי שיתעצם כל כך עד שהגיע למדרגה כזו, כמו רבי שמעון, יוכל לכנות עצמו בשם 'לידה ', "ואם לאו " - שלא יתעצם עד למדריגה נעלה זו, "לא תלד", אין הוא מכונה בשם לידה, והבן. 8 עשר אורות (מערכת ג אות לו ( שבט מוסר - על עשר נסיונות אברהם אבינו כ"ק מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי "ע היה נוהג בשנים קדמוניות (לפני שנתעטר בכתר האדמו"רות) בכל ערב שבת קודש, ללמוד בקול ובהתלהבות גדולה בסוף ספר 'שבט מוסר', בו מסופר המעשה של אברהם עם נמרוד וכל הנסיונות. סימן טוב (ח"א עמ' ריד) - מפי החסיד המפו' ר' חיים נטע כ"ץ ע "ה קמ

18 בעזהשי"ת "עלים לתרופה" - הספר שמקיף את פרשת השבוע מכל הכיוונים איך התכוננתם לשולחן השבת עד היום באופן שיתאים לכל בני המשפחה? כמה ספרים פתחתם כדי לאסוף חידודים, אמרים וסיפורים? "עלים לתרופה", הספר שמגיש מטעמים לנשמה היתירה, עושה בשבילכם את העבודה. מהיום אתם יושבים בנחת ליד שולחן השבת, פותחים את ספר "עלים לתרופה" ופשוט מתחילים לקרוא ולהתענג על כל מילה. "עלים לתרופה" אוצר בתוכו חסידישע ווערטער משמחי לב, אמירות מחודדות המובאות על סדר הפסוקים, דברי מוסר משיבי נפש, סיפורי צדיקים ועובדות מאלפות מגדולי ישראל. "עלים לתרופה" הוא ספר בשביל הנשמה; בשביל הנשמה היתירה. עם ספר כזה, השבת נראית אחרת. עכשיו בחנויות המובחרות